1 בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר.2 הוּא הָיָה בְּרֵאשִׁית עִם הָאֱלֹהִים.3 הַכֹּל נִהְיָה עַל־יָדָיו, וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל אֲשֶׁר נִהְיָה.4 בּוֹ הָיוּ חַיִּים וְהַחַיִּים הָיוּ הָאוֹר לִבְנֵי הָאָדָם.5 וְהָאוֹר מֵאִיר בַּחֹשֶׁךְ וְהַחֹשֶׁךְ לֹא הִשִֹיגוֹ.6 ¶ אִישׁ הָיָה שָׁלוּחַ מֵאֵת אֱלֹהִים וּשְׁמוֹ יוֹחָנָן.7 הוּא בָּא לְעֵדוּת, לְהָעִיד עַל הָאוֹר כְּדֵי שֶׁעַל־פִּיו יַאֲמִינוּ הַכֹּל.8 הוּא לֹא הָיָה הָאוֹר: הוּא בָּא לְהָעִיד עַל הָאוֹר.9 הָאוֹר הָאֲמִתִּי, הַמֵּאִיר לְכָל אָדָם, בָּא אֶל הָעוֹלָם.10 בָּעוֹלָם הָיָה וְעַל־יָדָיו נִהְיָה הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם לֹא הִכִּירוֹ.11 הוּא בָּא אֶל שֶׁלּוֹ וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לוֹ לֹא קִבְּלוּ אוֹתוֹ.12 אֲבָל לְאֵלֶּה אֲשֶׁר קִבְּלוּ אוֹתוֹ, הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ, נָתַן תֹּקֶף לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים.13 לֹא מִדָּם וְלֹא מֵחֵפֶץ הַבָּשָׂר נוֹלְדוּ, אַף לֹא מֵחֵפֶץ גֶּבֶר, כִּי אִם מֵאֱלֹהִים.14 ¶ הַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר וְשָׁכַן בְּתוֹכֵנוּ: וַאֲנַחְנוּ רָאִינוּ אֶת כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹד בֵּן יָחִיד מִלִּפְנֵי אָבִיו, מָלֵא חֶסֶד וֶאֱמֶת.15 יוֹחָנָן הֵעִיד עָלָיו וְקָרָא בְּאָמְרוֹ: ”זֶה הוּא שֶׁאָמַרְתִּי עָלָיו, ’הַבָּא אַחֲרַי הוּא כְּבָר לְפָנַי, כִּי קֹדֶם לִי הָיָה‘.“16 הֵן מִמְּלוֹאוֹ כֻּלָּנוּ קִבַּלְנוּ, וְחֶסֶד עַל חֶסֶד:17 כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, וְהַחֶסֶד וְהָאֱמֶת בָּאוּ דֶּרֶךְ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.18 אֶת הָאֱלֹהִים לֹא רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם: הַבֵּן הַיָּחִיד, הַנִּמְצָא בְּחֵיק הָאָב, הוּא אֲשֶׁר הוֹדִיעוֹ.19 זֹאת עֵדוּתוֹ שֶׁל יוֹחָנָן כַּאֲשֶׁר רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים שָׁלְחוּ אֵלָיו כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים מִירוּשָׁלַיִם לִשְׁאֹל אוֹתוֹ ”מִי אַתָּה?“.20 הוּא לֹא כִּחֵשׁ אֶלָּא הוֹדָה וְאָמַר: ”אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ.“21 ¶ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”אִם כֵּן, מִי אַתָּה? הַאִם אַתָּה אֵלִיָּהוּ?“ הֵשִׁיב: ”לֹא.“ ”הַאִם אַתָּה הַנָּבִיא?“ הֵשִׁיב לָהֶם: ”לֹא.“22 ¶ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”אָז מִי אַתָּה? — כְּדֵי שֶׁנִּתֵּן תְּשׁוּבָה לְשׁוֹלְחֵינוּ. מָה אַתָּה אוֹמֵר עַל עַצְמְךָ?“23 ¶ הֵשִׁיב וְאָמַר: ”אֲנִי קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא.“24 ¶ הַשְּׁלוּחִים הָיוּ מִן הַפְּרוּשִׁים25 וְהֵם הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”אִם כֵּן מַדּוּעַ אַתָּה מַטְבִּיל אִם אֵינְךָ הַמָּשִׁיחַ וְלֹא אֵלִיָּהוּ וְלֹא הַנָּבִיא?“26 ¶ הֵשִׁיב לָהֶם יוֹחָנָן וְאָמַר: ”אֲנִי מַטְבִּיל בְּמַיִם, אֲבָל בֵּינֵיכֶם עוֹמֵד אֶחָד שֶׁאֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתוֹ.27 הוּא הַבָּא אַחֲרַי וַאֲנִי אֵינֶנִּי רָאוּי לְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹךְ נְעָלָיו.“28 כָּל זֶה קָרָה בְּבֵית עַנְיָה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה יוֹחָנָן מַטְבִּיל.29 ¶ לְמָחֳרָת רָאָה יוֹחָנָן אֶת יֵשׁוּעַ בָּא לִקְרָאתוֹ. אָמַר יוֹחָנָן: ”הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנּוֹשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם.30 זֶה שֶׁאָמַרְתִּי עָלָיו, ’אַחֲרַי בָּא אִישׁ אֲשֶׁר הוּא כְּבָר לְפָנַי, כִּי קֹדֶם לִי הָיָה‘.31 וַאֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיו, אֲבָל לְמַעַן יִגָּלֶה לְיִשְׂרָאֵל בָּאתִי אֲנִי לְהַטְבִּיל בְּמַיִם.“32 הֵעִיד יוֹחָנָן וְאָמַר: ”רָאִיתִי אֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו.33 אֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיו, אֶלָּא שֶׁהַשּׁוֹלֵחַ אוֹתִי לְהַטְבִּיל בְּמַיִם הוּא אָמַר אֵלַי, ’זֶה שֶׁתִּרְאֶה אֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת וְנָחָה עָלָיו, הוּא הַמַּטְבִּיל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ‘.34 וַאֲנִי רָאִיתִי וְהֵעַדְתִּי שֶׁזֶּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים.“35 לְמָחֳרָת שׁוּב עָמַד יוֹחָנָן וְאִתּוֹ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו.36 כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ מִתְהַלֵּךְ אָמַר: ”הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים!“37 שָׁמְעוּ שְׁנֵי תַּלְמִידָיו אֶת דְּבָרוֹ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ.38 כַּאֲשֶׁר פָּנָה יֵשׁוּעַ וְרָאָה אוֹתָם הוֹלְכִים אַחֲרָיו, שָׁאַל אוֹתָם: ”מָה אַתֶּם מְחַפְּשִׂים?“ אָמְרוּ לוֹ: ”רַבִּי, אֵיפֹה אַתָּה גָּר?“39 ¶ הֵשִׁיב לָהֶם: ”בּוֹאוּ וְתִרְאוּ.“ הָלְכוּ וְרָאוּ הֵיכָן הוּא גָּר וְשָׁהוּ אִתּוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם. הַשָּׁעָה הָיְתָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם בְּעֶרֶךְ.40 ¶ אַנְדְּרֵי, אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, הָיָה אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מִפִּי יוֹחָנָן וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.41 תְּחִלָּה מָצָא אֶת אָחִיו שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: ”מָצָאנוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ.“42 הוּא הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ. הִבִּיט בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”אַתָּה שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, אַתָּה תִּקָּרֵא כֵּיפָא“ (שֶׁמַּשְׁמָעוֹ סֶלַע).43 לְמָחֳרָת רָצָה יֵשׁוּעַ לָלֶכֶת לַגָּלִיל. הוּא מָצָא אֶת פִילִיפּוֹס וְאָמַר לוֹ: ”לֵךְ אַחֲרַי!“44 פִילִיפּוֹס הָיָה מִבֵּית צַיְדָא, מֵעִירָם שֶׁל אַנְדְּרֵי וְכֵיפָא.45 פִילִיפּוֹס פָּגַשׁ אֶת נְתַנְאֵל וְאָמַר לוֹ: ”מָצָאנוּ אֶת זֶה שֶׁכָּתַב עָלָיו מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה, וְכֵן גַּם הַנְּבִיאִים, אֶת יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹסֵף מִנָּצְרַת.“46 אָמַר לוֹ נְתַנְאֵל: ”מִנָּצְרַת יָכוֹל לָבוֹא מַשֶּׁהוּ טוֹב?“ אָמַר לוֹ פִילִיפּוֹס: ”בּוֹא וּרְאֵה.“47 ¶ כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת נְתַנְאֵל בָּא לִקְרָאתוֹ, אָמַר עָלָיו: ”הִנֵּה בֶּאֱמֶת בֶּן יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין בּוֹ מִרְמָה.“48 ¶ שָׁאַל אוֹתוֹ נְתַנְאֵל: ”מִנַּיִן אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי?“ עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ: ”לִפְנֵי שֶׁקָּרָא לְךָ פִילִיפּוֹס, כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה, רָאִיתִי אוֹתְךָ.“49 ¶ הֵשִׁיב לוֹ נְתַנְאֵל: ”רַבִּי, אַתָּה בֶּן־הָאֱלֹהִים, אַתָּה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל!“50 ¶ אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ כִּי רְאִיתִיךָ תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה הֶאֱמַנְתָּ? גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה תִּרְאֶה!“51 וְעוֹד אָמַר לוֹ: ”אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם תִּרְאוּ אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים עַל בֶּן־הָאָדָם.“